צליאק – איך זה קשור אליי?

מעבר לחלק המקצועי, אני אמא לשלושה בנים.
לפני 11 שנים, אבחנתי את עומר, בני השני (שהיה אז בן שנתיים) עם צליאק.
שלב האבחון היה לא פשוט. באותה התקופה הייתי בחופשת לידה, לאחר לידה של בני השלישי.

האבחון עורר בי המון תחושות של בלבול, חרדה ודאגה. והעלה בי שאלות רבות:
מה יהיה? מדובר במחלה כרונית, איך נסתדר? איך הצליאק הולך להשפיע עלינו כמשפחה?

איך הוא ישפיע עליי כאמא? על הבילויים והטיולים המשפחתיים? על שני הילדים האחרים שלי?

מה התפקיד ההורי שלי? עד כמה אני צריכה להיות אמא מגינה ועד כמה מתסכלת? 

ובכלל – למה זה קרה דווקא לי? 
עברתי תקופה לא קלה, שבמהלכה ניסיתי להבין יותר, ולמצוא מה יכול לעזור לי להתמודד.
נתתי לעצמי את הזמן לעכל ולעבד את הדברים וכשחזרתי לעבודה, מצאתי את עצמי מלאת תחושת שליחות לסייע להורים שקיבלו אבחנה, לשתף אותם מהמקום האישי, וכמובן להביא את כל החלקים המקצועיים החזקים שלי.
 

אני חושבת שלא צריך להישאר לבד. 

חשוב מאוד לקבל הדרכה שתעזור בהתמודדות היומיומית. ואני כאן כדי לעזור לכם. 

ניתן להגיע אליי לטיפול פרטני או לסדנת הורים לילדים שקיבלו אבחנה לצליאק.