יודעת שעשיתי את זה נכון, אבל הפעם הרגשתי מלאה בתחושה של סיפוק והצלחה!

כל השנים אני משקיעה המון אנרגיות כדי להעביר מסרים נכונים, להקנות לילדיי הרגלי אכילה טובים, ללמד אותם לעשות בחירות נכונות, להקשיב לגוף, לאכול בריא.... כשהסביבה כל כך מקשה עלינו כהורים, מלאה בהמון מזונות מהירי הכנה, זה לא פשוט.... אבל אז ברגע אחד - לא מתוכנן - את מבינה שעשית משהו נכון.

כמידי שנה עוד לפני שמגיע פסח, עומר, ילד הסנדויץ' שלי, אשר רגיש לגלוטן מזכיר לי שזה "חג הצליאקים" ובחג הזה אנחנו יוצאים לחגוג ומותר לו להזמין הכל.... טוב - נו כמעט הכל...

השנה עומר החליט שנורא בא לו לטעום מקדונלדס, ולמי שמכיר אותי יודע שאף אחד מילדיי לא נכנס לאכול שם. לאורך השנים ילדיי למדו לאכול בריא, להעריך אוכל טוב ולהתרחק מג'אנק פוד.

אבל השנה - עומר, המתבגר שלי בן ה- 15, שמאתגר אותי כמעט בכל תחום, הבהיר לי שזה מה שהוא רוצה- להזמין דאבל רויאל... כן- דאבל .... למרות שלא התלהבתי, הנהנתי בחיוב. זה היה בסופשבוע שהיינו באילת, הגענו למקדונלדס, השארתי את עומר לעמוד בתור, כי רועי בני הצעיר לא רצה מקדונלדס וביקש להזמין פאד תאי (נודלס עם ירקות ועוף). בעודנו ממתינים, עומר חוזר ואומר שניסה להזמין אבל המוכר טען שהלחמניה מכילה גלוטן. ידעתי שהמידע שגוי, ולמרות שיכולנו פשוט להמשיך הלאה, החלטתי ללכת בעצמי להזמין, עמדתי שוב בתור הארוך, מסתכלת מסביבי ותוהה למה כולם עומדים בתור הזה? ומה אני עושה בתור הזה? אבל אז נזכרתי... אני כאן כדי שעומר יטעם במה מדובר.... תורי הגיע סופסוף וביקשתי לדבר עם מנהל המשמרת, וכמובן התברר שהיתה טעות והלחמניה נטולת גלוטן. הזמנתי לעומר דאבל מאק - "הפנטזיה הנכספת" ומיהרתי לברוח מהתור הזה (תודו שזו די פדיחה עבורי כדיאטנית...)

התיישבנו לאכול, עומר בהתלהבות נוגס בדאבל רויאל שלו, ובמקום לחייך, מעוות את פרצופו: "זה מקדונלדס? לא מבין מה כולם מתלהבים? הייתי מעדיף את הפאד תאי של רועי..." אני חושבת לרגע ואז אומרת לו: "עומר - ניסית, טעמת ובחרת. לא חייבים לאכול את זה..." בלב אומרת לעצמי: "עומר - בחרת נכון" קמה ממקומי ומזמינה לו פאד תאי.

אני יושבת עם שניים מילדיי וחושבת לעצמי - כל השנים אני משקיעה המון אנרגיות כדי להעביר מסרים נכונים, להקנות לילדיי הרגלי אכילה טובים, לעשות בחירות נכונות, להקשיב לגוף, לאכול בריא.... כשהסביבה כל כך מקשה עלינו כהורים, מלאה בהמון מזונות מהירי הכנה, זה לא פשוט.... אבל אז ברגע אחד - לא מתוכנן - את מבינה שעשית משהו נכון. כן, כשהצלחת של הפאד תאי ירקות ועוף נגמרה עם המון הנאה ולחמניית הדאבל רויאל נשארה מיותמת על השולחן, הרגשתי מלאה בתחושה של סיפוק והצלחה!

אחד התפקידים שלנו כהורים היא ללמד את ילדינו לעשות בחירות נכונות, בכל התחומים, וכן - גם בתחום האכילה!

זה לא פשוט, דורש השקעה ואנרגיה, לא תמיד רואים מיד את התוצאות, אבל כמו בכל תהליך - יש דרך, שלפעמים יכולה להיות ארוכה, סיזיפית, ורצופה במכשולים. אבל חשוב להיות עקביים, סובלניים, לכוון לדרכים הנכונות, מבלי להפעיל לחצים, להעביר מסרים נכונים, להיות סמכותיים אך לא נוקשים מידי, להוות מודל לחיקוי.... ואז יום אחד - את מבינה שהצלחת ואפשר לקצור את הפירות. אז פסח מאחורינו, וזה זמן טוב לחזור לשגרה, לבדוק האם אני כהורה מרוצה מדפוסי האכילה בבית שלנו, האם אוכלים אצלנו בבית בריא, ממה אני מרוצה, ממה אני פחות מרוצה, מה אני יכול לשנות, ולא לפחד....תזכרו שתמיד - בכל רגע - אפשר לקבל החלטה ולהתחיל לעשות שינוי באורח החיים!